אני מאמין
איך אני רואה טיפול פסיכולוגי, ומה הטיפול שאני מציע?
טיפול פסיכולוגי מבחינתי מתחיל ביכולת של המטפל להקשיב. הרעיון הזה נשמע בסיסי ופשוט, אך הניסיון מלמד שמעטות הפעמים שאנו זוכים לחוש שמקשיבים לנו באמת. זו משימה מאתגרת לקחת את כל מימדי החוויה שלנו ולגייס אותם למען ההקשבה וההבנה של האחר, ולמענו בלבד. זו העמדה שאני מנסה לכוון את עצמי להיות בה, וזו גם נקודת ההתחלה של הטיפול.
מתוך הקשבה שכזו יכולה להתחיל להתגבש הבנה של האדם שמולנו, ומתחיל להתפתח קשר אמיתי וקרוב בין שני בני אדם. קשר שמבוסס על תחושת אמון שמתחזקת באופן הדרגתי. בתהליך שמשתנה מטיפול לטיפול, גם החדר וגם הקשר הטיפולי הופכים משבוע לשבוע לבטוחים ומאפשרים יותר, אם כי לא תמיד באופן ליניארי.
כשאדם חש שמקשיבים לו באמת, וכאשר יש חוויה של ביטחון ואמון, מתחיל השלב שבו אפשר להתחיל לעבוד עם - ולא רק לדבר על - כל אותם החסמים שמונעים מאיתנו להיות במקום שבו היינו רוצים להיות. פעמים רבות אותם חסמים מקורם בכאב נפשי שהצטבר והודחק שוב ושוב, ורגשות שונים הפכו בחוויתנו ללא מספיק נגישים. רגשות שתנועתן החופשית, מסיבה כלשהי, נתקעה. לעיתים יש רגש דומיננטי, דחף עוצמתי, ו/או פחד מרכזי שתופסים את הבמה ואנו נלכדים פעם אחר פעם בדפוס מעגלי מייאש.
בשלב זה, אני מאמין שעל המטפל לא רק להיות מצויד באמפתיה ואנושיות, אלא גם במצפן וארגז כלים. מצפן – שתהיה בטיפול תחושה שיודעים על מה עובדים ולעבר מה הולכים. וארגז כלים - טכניקות שונות, ניסיון וידע מצטבר של המטפל שבאמצעותן אפשר להחיל שינויים אמיתיים בחיי היום-יום של המטופל.
טיפול פסיכולוגי מבחינתי מתחיל ביכולת של המטפל להקשיב. הרעיון הזה נשמע בסיסי ופשוט, אך הניסיון מלמד שמעטות הפעמים שאנו זוכים לחוש שמקשיבים לנו באמת. זו משימה מאתגרת לקחת את כל מימדי החוויה שלנו ולגייס אותם למען ההקשבה וההבנה של האחר, ולמענו בלבד. זו העמדה שאני מנסה לכוון את עצמי להיות בה, וזו גם נקודת ההתחלה של הטיפול.
מתוך הקשבה שכזו יכולה להתחיל להתגבש הבנה של האדם שמולנו, ומתחיל להתפתח קשר אמיתי וקרוב בין שני בני אדם. קשר שמבוסס על תחושת אמון שמתחזקת באופן הדרגתי. בתהליך שמשתנה מטיפול לטיפול, גם החדר וגם הקשר הטיפולי הופכים משבוע לשבוע לבטוחים ומאפשרים יותר, אם כי לא תמיד באופן ליניארי.
כשאדם חש שמקשיבים לו באמת, וכאשר יש חוויה של ביטחון ואמון, מתחיל השלב שבו אפשר להתחיל לעבוד עם - ולא רק לדבר על - כל אותם החסמים שמונעים מאיתנו להיות במקום שבו היינו רוצים להיות. פעמים רבות אותם חסמים מקורם בכאב נפשי שהצטבר והודחק שוב ושוב, ורגשות שונים הפכו בחוויתנו ללא מספיק נגישים. רגשות שתנועתן החופשית, מסיבה כלשהי, נתקעה. לעיתים יש רגש דומיננטי, דחף עוצמתי, ו/או פחד מרכזי שתופסים את הבמה ואנו נלכדים פעם אחר פעם בדפוס מעגלי מייאש.
בשלב זה, אני מאמין שעל המטפל לא רק להיות מצויד באמפתיה ואנושיות, אלא גם במצפן וארגז כלים. מצפן – שתהיה בטיפול תחושה שיודעים על מה עובדים ולעבר מה הולכים. וארגז כלים - טכניקות שונות, ניסיון וידע מצטבר של המטפל שבאמצעותן אפשר להחיל שינויים אמיתיים בחיי היום-יום של המטופל.
